פרשת מקץ - שבת חנוכה

אתם זוכרים אולי את הסרט הקלאסי "הקוסם מארץ עוץ". בחורה מתוקה בשם דורותי מאבדת את דרכה בסופת טורנדו ו"מתעוררת" בארץ צבעונית בשם עוץ. שם היא עוברת הרבה הרפתקאות במסעה לחזור לקנזס. בדרך, היא פוגשת חברים חדשים ולומדת כמה שיעורים. ובסוף, היא מגלה שכל מה שהיא צריכה לעשות הוא להפגיש את נעלי האודם שלה ולומר, "There’s no place like home...אין כמו הבית...." דורותי נאלצה לעבור את כל ההרפתקה הפנטסטית הזאת כדי להבין שבאמת אין מקום כמו הבית.

פרשת השבוע מיקץ גם מביאה לנו מסע והרפתקה. הפרשה מתחילה עם עליית יוסף מבית הכלא של מצרים לבית פרעה כדי לפרש את חלום פרעה של שבע שנים של שובע ושבע שנים של רעב. עם הצלחתו, הוא קיבל את תפקיד מושל מצרים מה שמגיע עם הרבה בגדים יפים ותכשיטים. בזמן הרעב, האחים של יוסף יוצאים מכנען ונוסעים למצרים לקנות אוכל. יוסף מקבל אותם ומעמיד אותם בנסיונות קשים עבור מה שעשו לו לפני הרבה שנים כשזרקו אותו לבור וזממו להרוג אותו.

כמו דורותי, דמויות התורה היו צריכות לעזוב את הבית כדי לגלות את גורלן וללמוד את לקחי החיים. הערב יושבים בקרבנו נוסעים במסע – הגעתם לישראל לגלות את מורשתכם, לקבל אופקים חדשים על יהדות, ולהתחבר עם מעמקי נפשכם, מקומות שאתם אפילו עוד לא מודעים לקייומם.

מצד שני, חנוכה הוא חג של הבית. המצווה העיקרית של חנוכה מתבצעת בבית. אנחנו מדליקים את החנוכייה ושמים אותה בחלון פונֶה אל הרחוב כדי לפרסם את הנס. אחרי חורבן בית המקדש – שאת חנוכתו על-ידי המכבים אנחנו חוגגים – הרבנים לימדו שבית המקדש החדש נמצא בבית של כל אחד ואחת. שולחן האוכל הוא המזבח וכל אחד הוא הכוהן בביתו. בחנוכה, כל אחד גם מתפקד ככוהן בהדלקת החנוכייה שמסמלת את המנורה שעמדה בבית המקדש.

הבית הוא מקום של ביטחון, נוחות, יציבות, וחברות. הבית אמור להיות מקום שבו אפשר להיות הכי אתה ומקום שבו אתה יודע שתמיד מקבלים אותך.

בשיחות שהוא התנהל על חנוכה, הרב שלמה קרליבך אמר, "אם אני חי בבית, ואף אחד איננו יודע מה מיוחד בי, זה לא בית, זה מלון. במלון אני רק מספר. בביתי, יש לי המקום המיוחד שלי...." בית אמיתי נותן לכל אחד את המקום להיות האור האמיתי והמיוחד שלו.1

יש הרבה אנשים שיושבים בקהל הזה הערב שמרגישים ממש בבית. חברי הקהילה חלקו כאן במקום הזה רגעי אושר וצער. אנחנו נהנים יחד ממנגינות מוכרות וממנהגים בני הרבה שנים.

הערב, קהילת דרכי נעם ו-Temple Chaverim מתאחדים לקהילה אחת ומגשימים את המסר של פרשת השבוע העוסקת ביציאה למסע עם המסר של חנוכה של להגיע הביתה. בעצם, כולנו "בבית" הערב. כולנו נמצאים בבית המשותף שלנו, ארץ ישראל, בית שמעניק לעמנו מקלט מרדיפה, בית שהוא לפיד של תרבות יהודית, בית שפתוח לכל יהודי באשר הוא.

הרב קרליבך אמר (לב השמים, שיחות וסיפורים מפי ר' שלמה קרליבך ז"ל, חונכה, ע' 40-41), "מה זה בית אמיתי? בית אמיתי לא מחמם אותי רק כשאני נמצא בו. בית אמיתי הוא בית שמחמם אותי גם כשאני רחוק ממנו." זאת המטרה של המפעל שאנחנו בונים בישראל. זאת המטרה של ה"בית" – בית הכנסת – שאנחנו בונים בשביל הקהילה שלנו כאן ברמת השרון. אנחנו רוצים להיות בית בשביל היהודים שגרים כאן וגם רוצים להיות בית בשביל אלה שמגיעים מרחוק.

מטרה אחת של קהילה היא ליצור בית שבו יש לכל אחד את המקום המיוחד שלו, בית שיהיה גם פתוח לכולם. מי ייתן שנעבוד כולנו ביחד לבנות בית שבו יש מקום לכל אחד ואחת בייחודיות שלו, מקום לבני הבית ולאורחיו, בית שממנו קורן אור היהדות וחום החברות.