פרשת וישלח

כשהייתי ילדה, בנוסף לסרטים מצוירים, אבא שלי היה חושף אותנו מדי פעם לטלוויזיה מהילדות שלו.  הייתה תוכנית בשם "זורו" שכל פעם שהייתה בעיה כלשהי, איש מסתורי שפניו מכוסות במסכה שחורה היה מופיע ומציל את המסכנים.  וכולם בסביבה היו תוהים, "Who was that masked man? מי היה האיש במסכה?"

ויכול להיות שזאת אותה השאלה שיעקב שאל את עצמו בפרשת השבוע "וישלח" כשהוא פגש את האיש המסתורי מעבר ליבוק.  כתוב (בראשית לב:כה-לא), "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי:"

מי היה האיש הזה שאיתו יעקב נאבק?

מפרשי התנ"ך לרוב מסתמכים על מדרש (שיר השירים רבה) שאומר שה"איש" הזה היה מלאך ה'.  אבל יותר מזה, לפי המדרש, המלאך "לשרו (מלאך) של עשו...נדמה לו."  מה ההוכחה לאמירה הזאת?  כמו שכתוב אחרי מאבקו עם האיש, יעקב אמר, "כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי:" ואחר כך, כשיעקב נפגש עם עשו האמיתי, הוא אמר דבר דומה (בראשית לג:י) "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי:" ולפי המדרש יעקב הוסיף, "פניך דומים לשריך."

באומנות, ה"איש" נראה כדמויות אחרות ממה שהציג המדרש.  בציור של רמברנדט (מאה ה-17) "יעקב נאבק" מודגש המבט החזק והרך והחיבוק העדין, כמעט כמו אהובים.  ביצירה של המאייר הצרפתי גוסטב דורי (מאה ה-19), יעקב נמוך וכהה לעומת המלאך הגבוה, בהיר, וזוהר על רקע הטבע הבודד.  ובציור של אירבינג קירסברג שהוא תגובה למלחמת העולם השנייה, הסיפור המקראי הופך "למטאפורה – דרך חיבור הגוף של יעקב עם הגוף של המלאך בסערה ספיראלית עם דגש על הקונפליקט עצמו...."

וכמובן יש הפירוש הפוסט-מודרני שיעקב לא נאבק עם איש – המאבק הוא "פנימי-רוחני" – הוא עם עצמו.

אני מאמינה שהתורה כן מתכוונת שיעקב אכן נאבק עם איש או דמות דומָה וזה חלק חשוב מהלקח בשבילנו וגם בשביל יעקב.  לא ברור בסוף מי "מנצח" -- "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ" – כי המטרה לא הייתה "לנצח".  אבל יעקב לא מרוצה מה"תיקו".  כשהאיש אומר לו "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" הוא לא יכול להרפות – הוא לא יכול לעזוב ולהרגיש בסדר עם המצב. הוא מרגיש שהוא צריך להשיג "משהו" ממשי מהאיש הזה.

אני חושבת שהמאבק הזה הוא אחד מהסצנות האנושיות ביותר בתורה.  אפשר לומר שהחיים הם מאבק מתמיד.  קונפליקט הוא מאבק בין שני צדדים.  כשאנחנו נכנסים למאבקים – אם זה קונפליקט פיזי או מילולי – תמיד יותר קל להסתכל על האחר -- האיש מולי – כאוייב וכמקור לקונפליקט.  קל להאשים אחרים ולחפש את הבעיה אצל אחרים כשנוצר סכסוך.  אבל העבודה האמיתית בקונפליקט, מלמד הסיפור, היא ההסתכלות הפנימית על ההתנהגות שלי מול האחר.  כשאני בקונפליקט עם מישהו, עלי לשאול את עצמי: מה בקונפליקט הזה נובע ממני?  מה חלקי בקונפליקט?  מה אני תורמת לקונפליקט ומה אני יכולה להביא מתוכי כדי לעזור לפתור אותו?

המסר של המאבק של יעקב עם האיש: יש קשר הדוק בין החוץ לבין הפנים.  הקונפליקט החיצוני קיים רק בביטוי שלו כמאבק פנימי.

האומץ האמיתי – ה"ניצחון" האמיתי – במאבק הוא גם בידיעה מתי להפסיק ללחוץ על הצד השני ולקחת אחריות על עצמי.  זה המסר של האיש – יש לו בינה לומר ליעקב, "מספיק.  תן לי ללכת."  אבל יעקב כל כך שקוע בעצמו שהוא לא יכול להרפות, וכך הוא דורש את הברכה.  והברכה שהאיש נותן – "כִּי אִם יִשְׂרָאֵל (שִמך) כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" -- כוונתה לתת ליעקב תחושת ביטחון ולהרגיעו, כלומר, "אל תדאג, יעקב, אתה מספיק טוב – 'עם אנשים אחרים תוכל" – אתה יכול להפסיק לנסות להוכיח את עצמך לכולם."  בעצם, יעקב – אם אתה שָלֵו עם עצמך, אתה יכול "להשיג" את כל מטרותיך בקשרים שלך עם אחרים בלי להילחם.  לא שיעור פשוט.  ולא ברור שבמשך חייו יעקב באמת מפנים ומיישם את השיעור הזה.  זה המאבק הנצחי של יעקב.  והוא גם המאבק שלנו.

אנחנו פוגשים כל יום את האנשים שמאתגרים אותנו, מציגים בפנינו קולות שסותרים את הקולות הפנימיים שלנו, שאומרים לנו דברים שמבאסים אותנו ושואלים את השאלות שלפעמים לא היינו רוצים להעלות.  לכן, כל פעם שאנחנו שואלים, מי היה האיש הזה? (הצבעה חוצה) – ראוי גם לשאול את השאלה, מי היה האיש הזה?