פרשת כי תבואו

בספר "וידוי" שנכתב על-ידי יוכי ברנדס מסופר על הציונות והחיים בישוב היהודי בתחילת המאה ה-20.  הספר מתאר את תחילת הִתהַווּתָה של גימנסיה הרצליה בתל אביב הקטנה, שהיתה בית הספר העל-יסודי הראשון בשפה העברית בארץ ישראל. בספר נכתב כי, בנוסף ללימודים בכיתות, התלמידים צעדו יחד עם המורים בתהלוכות בעיר למען הציונות, יצאו לטיולים לחוף הים לספוג את השמש הארץ ישראלי, והשתתפו בחוגים שלימדו אותם לירות ולהתכונן לעימותים.  תוכנית הלימודין של בית הספר העניקה לנערים ולנערות ערכי הציונות, אהבת הארץ, וכלים להגנה עצמית.  הרי אמר הפילוסוף יחזקאל קויפמן, "מהות הפעולה החינוכית לעולם אינה אלא: הנחלת ערכי דור הולך לדור בא."

בפרשת "כי תבוא", הממוקמת כמה רגעים לפני שעם ישראל נכנס לארץ ישראל, משה חוזר על ההוראות האחרונות שלו לעם, כי הוא יודע שהוא לא נכנס איתם. הוא אומר להם "והיה כי-תבוא אל-הארץ אשר ה' אלוהיך נותך לך נחלה, וירישתה ושבת בה."  הוא ממשיך עם רשימה של ברכות אם העם יעמוד בהוראות של ה' ורשימה של קללות אם העם לא יעמוד בהוראות של ה'.

בכוונה אני משתמשת במילה "הוראות".  אפשר לומר "מצוות" או "חוקים" או אפילו "דרישות."  בכל זאת, אנחנו עומדים על פתח שנת לימודים חדשה.  חזרנו מחופש.  אנחנו מנערים את המחברות וגם את עצמנו.  מחדדים את העפרונות וגם את חושנו.  אנחנו פותחים ספרים חדשים וחושבים על מה אנחנו הולכים ללמוד השנה.

פעם שאלתם את עצמכם מה המטרה של החינוך?  למה אנחנו מכינים את עצמנו?

אמר החוקר בחינוך באוניברסיטה העברית, עקיבא ארנסט סימון, "חינוך הוא תהליך מכוון, הבא להכשיר את החניך לחייו בעתיד, בלא לקפח את חייו שבהווה אלא במידת ההכרח המינימלית."

תחשבו על החיים לפני 3000 שנה.  איך למדו?  הלכו לבית ספר?  קיבלו תארים או תעודות?  סיפרו סיפורים מפה לאוזן, העבירו ידע מקצועי מאב לבן.  והיתה התורה.  בעצם, הפועל של המילה "תורה" היא "להורות".  לפי דעתי, אחת המטרות המרכזיות של התורה היא להיות ספר לימוד.  מהתורה, לומדים היסטוריה.  מהתורה, לומדים אזרחות.  מהתורה לומדים מוסר.  מהתורה לומדים פילוסופיה.  

כתוב בפסוק האחרון של הפרשה (כט:ח), "ושמרתם את-דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את-אשר תעשון."  מטרת התורה היא הספקת השכלה. 

ועוד: רשי מספר סיפור: בפרשה הבאה, וילך, כתוב "ויתנה (התורה) אל הכהנים בני לוי (לא)".  מה קרה? באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו, "משה רבינו, אף אנו עמדנו בסיני וקיבלנו את התורה ו(היא) ניתנה לנו.  ומה אתה משליט את בני שבטך עליה? ויאמרו לנו יום מחר, 'לא לכם ניתנה, לנו ניתנה.' ושמח משה על הדבר ועל זאת אמר להם, "היום הזה נהיית לעם ..."

כוונת התורה – ובעצם תמצית  היהדות – היא להוראה ולחינוך.  חינוך לא נמצא רק במגדל השן והתורה היא לא רק שייכת לחובשי כיפה או אנשים "דתיים" אלא היא הנחלה של כל מי שרוצה להכיר אותה.  אלה הערכים העתיקים שמלווים את עמנו במשך כל הדורות.  התורה ניתנה כמו שכתוב "למען תחיון".  גם כן, התורה מלמדת ש"לא בשמיים היא".  אלה ההוראות העתיקות שמהדהדות לנו מהמדבר ומהר סיני.  בדרך, אספנו עוד ספרי לימוד -- ספרי מתמטיקה, היסטוריה, המדעים, וספרות עשירה, ותפקידנו להחליט איך לשלב את המסורת עם המציאות של היום. 

המשמועות של חינוך היא לבחור את הערכים שלנו ולחנך להגשמתם.  החינוך של עמנו  התחיל עם התורה – והמשיך עם תוספת של 3000 שנה של פירושים, חילוקי דעות בין חכמים על משמעותה, השפעות מהספרות של עמים אחרים, והתבוננות שוב ושוב.  וכל דור מוסיף את הספרים שהוא כותב וכך אוצרנו כל הזמן מתרחב.

מי ייתן שנמצא את דרכנו, נלַמֵד ונִלמַד יחד ונבנה חברה טובה לדורנו ולדורות הבאים.