פרשת ויצא

הרבָּה סטייסי בלנק

 

כשאני שומעת את המילה "חלום", אולי משום שגדלתי בשכונה רב-גזעית בפרוורי קליבלאנד, אני מיד מייחסת אותה לנאום הידוע של מרטין לותר קינג "יש לי חלום...."  היו לו חלומות של אינטגרציה ושוויון.  אנחנו יודעים שמרטין לוטר קינג הגשים את החלומות האלה, למרות שהדרך להשגתם עברה דרך ביקורים בכלא, התנגדות חזקה ובסוף ברצח.
מרטין לותר קינג לא היה היחיד שהיה לו חלום.  אפשר לומר שכמעט לכולם יש חלומות.  חלום של אושר (עם א).  אולי חלום של עושר (עם ע).  חלום ליצור ולטפח משפחה.  חלום לטייל בכל העולם.  האורחים שלנו – תלמידים לרבנות, חזנות, וחינוך יהודי, חולמים על דרכים לחדש את המסורת, פעילויות של תיקון עולם, ולהחיות תורה בעולמנו לימינו.  לקהילתנו, בין היתר, יש חלום של בית-כנסת, בית ליהדות מתקדמת ברמת השרון.
בפרשת ויצא, אבינו יעקב מתחיל את דרכו עם חלום, (בראשית כח:יב), "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ."
אחר כך, ה' מסביר לו, "...אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ."  הפירוש של חלום יעקב: ברכה ותקווה.
הוא מאמין בחלום שלו ומבטיח לה', "...אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְקֹוָק לִי לֵאלֹהִים."  
 
וכך הוא ממשיך בדרכו, מלא אופטימיות.  ואחר כך אנחנו רואים בשאר הפרשה איך חלום יעקב פוגש את המציאות.  הוא מכיר את אשת חלומותיו, אבל הוא מרומה ונאלץ להתחתן עם אחותה.  הוא קיבל את הבחורה הנכספת בסוף, אבל הכל מלא סיבוכים.  הוא עובד בשביל דודו לבן ומעשיר את שניהם, אבל לבן מנסה לדכא את הצלחת יעקב ולהשתלט על כל הנכסים.  בהמשך, אנחנו יודעים שיעקב עזב את חמו עם משפחתו ועם צאנו.  יעקב הגשים את החלום.  אבל, אנחנו יודעים שגם בהמשך הולכים להיות לו הרבה קשיים.
 
אנחנו זקוקים לחלומות.  הם מכוונים אותנו בחיינו, מראים לנו את מקומנו בתוך התמונה הגדולה ונותנים משמעות לחיינו. ה' דיבר עם הנביאים הרבה פעמים בחלום.  אני לא מעזה לומר שמישהו היום שומע את דברי ה' -- אבל אני כן חושבת שבחלומותינו נוכל לשמוע את הקולות שבהשראתם אנחנו שואפים לבנות מפעלים גדולים, לעשות דברים שאמרו לנו ש"אי אפשר" – להפריח את המדבר, לשלוח אדם לירח, להמשיך לעסוק במאבק הבלתי פוסק למען הצדק והחסד בעולם.
 
(אנחה) החלום הוא נשגב וחשוב מאוד – אבל באיזה מחיר?  ומה הקשר בין חלום לבין מציאות?
 
הרבנים מביאים מדרש: היתה אשה אחת שהלכה לרבי אליעזר ואמרה לו, "בחלום ראיתי תקרה של ביתי פקעה."  הוא אמר לה, "תלדי בן."  היא הלכה ובאמת קרה לה.  חלמה אותו החלום שוב פעם, הלכה לרבי אליעזר ואמרה לו, והוא אמר לה, "תלדי בן." ובאמת קרה לי.  חלמה פעם שלישית, הלכה אליו ולא מצאה אותו, אמרה לתלמידיו, "בחלום ראיתי תקרה של ביתי פקעה."  אמרו לה, "תקברי את בעלך."  וכך קרה לה.  שמע רבי אליעזר קריאה של מצוקה והוא אמר להם, "מה קרה?" וסיפרו לו את הסיפור.  אמר להם, "הרגתם איש!" (בראשית רבה פט)
לפי הסיפור הזה, לחלומות יש הרבה כוח אבל הם תלויים באותה מידה במשמעות שאנחנו מייחסים להם.  חלום עצמו לא מכתיב את המציאות אלא ההצעות והפירושים היצירתיים שלנו קובעים איך חלום הופך למציאות.
אנחנו גם יודעים שמגשימים חלומות דרך עבודה קשה.  הגשמת חלומות כוללת מכשולים ועיכובים.  נסיבות בלתי צפויות.  אנשים שהם לא שותפים לחלום או שיש להם חלומות שסותרים את שלנו.  או לפעמים אנחנו קולטים שהחלום שחלמנו הוא לא באמת הכיוון הנכון לנו ואנחנו משנים אותו.
הרבי החסידי, הרב אלימלך בר אליעזר ליפמן (פולין מאה ה-18), מלמד על המשחק בין חלום לבין מציאות.  הוא שם לב שבפרשה שלנו, מיד אחרי חלום יעקב, יעקב מציין שאם ה' מספק לו לחם, הוא יידבק אליו.  לחלום יש אותן אותיות כמו לחם.  הוא מלמד (נועם אלימלך בראשית פרשת ויצא) ש"הצדיק הוא מושך השפעה ופרנסה וצריך שיהא הפרנסה והלחם אצלו כחלום: דהיינו שלא יהא הלחם אצלו, רק מצד ההכרח שבלתי אפשרי לעולם בלא לחם. ולזה אותיות לחם הוא חלם."
 
רבי אלימלך למעשה אומר לנו להישאר ממוקדים במטרה, בחלום.  עבודת הפרך של היומיום, הצרכים החומרניים שלנו – באמת יכולים לדכא אותנו. הצרכים אינם המטרה, אלא רק אמצעי להגיע לחלום.  רבי אלימלך אומר בעצם, "זה רק לחם."  יותר חשוב לזכור את החלום, וכך תקבלו השראה לקדושה.  
אנחנו גם יודעים שהמילים "לחם" ו"חלום" קשורות למילה  "מלחמה".  אני רוצה להציע שמשחק המילים הזה מסמל לנו גם את המתח הנצחי בין חלום למציאות שבה אנחנו חיים, המאבק הפנימי של כל אחד ואחת, שאנחנו חולמים את חלומותנו ונאבקים יומיום להגשימם.
קל מדי להסתכל באנשים מפורסמים או מוצלחים ולחשוב, "וואו, הם הגיעו לשיא.  החיים שלהם דבש! הם הגשימו את חלומם!"  אין לטעות כאן – כפי שאנחנו לומדים מאבינו יעקב, מימוש החלום עובר דרך המאבק (לכן יותר מאוחר הוא קיבל שם חדש – ישראל).  אבל אנחנו ההוכחה החיה – למרות המאבק או אולי בגללו, כדאי להמשיך ולחלום.