פרשת וישלח

ספר בראשית מלא באנשים ונשים שהם דמויות מורכבות, שיש להן תכונות חיוביות ושליליות, ובמעשים שנויים במחלוקת או בעיתיים מבחינה מוסרית.

לפעמים היינו רוצים שהכל יהיה קצת יותר פשוט. שאבות אבותינו, האנשים שאנחנו נקראים על שמם, יהיו חכמים וצודקים, ואילו אויביהם יהיו קצת יותר מרושעים. משהו קצת יותר דומה לקוטביות המוסרית של ג'יימס בונד וד"ר נו, או בטמן והג'וקר. משהו שהיה מצטלם יותר טוב לסרט הוליוודי.

הפרשנות היהודית לאורך ההיסטוריה ניסתה לא פעם לשפר קצת את ספר בראשית בעניין הזה.

ניקח לדוגמה את תחילת פרשת השבוע, "וישלח". יעקב עומד לחצות את הירדן ולחזור לארץ כנען, שם ייפגוש את אחיו התאום עשו שממנו לקח במרמה את הברכה לפני 20 שנה. הוא חושש מאד מהמפגש והסיפור מאריך בצורה כמעט מדהימה בתיאור ההכנות ואמצעי הזהירות שהוא נוקט. ועשו? עשו, הוא אדום, ה"אחר" הארכיטיפי, סב עמלק, האב הקדמון הסימלי של רומא והנצרות? "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ".

אם הייתם לומדים את הסיפור הזה ב"חיידר", הייתם שומעים כנראה את הדרש של "ילקוט שמעוני", לפיו עשו לא נישק את יעקב, אלא נשך אותו. ניסיון קטן לעשות סדר בטובים וברעים.

בהמשך הפרשה יש לנו בעיה יותר גדולה: שכם אונס את דינה, בת יעקב, שזה בהחלט נקודה לרעת הרעים. אבל הוא מציע פיתרון סביר במונחי הימים האם: לשאת את דינה לאשה ולשלם מוהר. למעשה, זה מה שספר דברים יחוקק כסעד המשפטי במקרה של אונס בתולה. אבל בני יעקב טבחו בכל גברי העיר, לקחו בשבי את הנשים והילדים ובזזו את הרכוש.

הרמב"ם, ללא ספק מגדולי המלומדים היהודים, יסביר שאנשי העיר היו צריכים להביא את שכם למשפט, ומרגע שלא עשו זאת היו חוטאים ולכן היה צריך להרוג את כולם. וכל כמה שאני מאמינה שאת מי שחשוד באונס צריך להעמיד לדין, גם ומביוחד אם הוא קרוב למלכות, עדיין ההסבר הזה נראה לי כמו פילפול משפטי שמכשיר בדיעבד את מה שלא צריך היה להיעשות מלכתחילה; שוב, עוד ניסיון לעשות סדר.

לי נראה שעדיף לנו אם נוותר על הסדר בנוסח השמעוני, הרמב"ם והוליווד. בואו נחזור לפשט, לאנשים שיש בהם טוב ורע, ולסוגיות מוסריות שלא קל לקבוע מה נכון בהם.
ואת החשיבה העתיקה הזאת, שמקבל את המורכבות של הדברים ניישם גם כשאנחנו באים לשפוט את העולם שמסביבנו ואת האנשים שמקיפים אותנו.

אנחנו מתקרבים לתקופת בחירות, שבה באופן טבעי המציאות מרודדת לסלוגנים. אני מאחלת לכולנו שאת הבחירה הזאת, כמו את כל הבחירות שלנו, נעשה מתוך הבנה פתולה של מורכבות המציאות, כפי שמלמד אותנו ספר בראשית.