פרשת נשא

חיים הם תהליך של שאיפות בלתי פוסקות. אנחנו תמיד שואפים לעוד השכלה, לעוד הישגים, לעשות משהו בדרך אחרת או יצירתית יותר, שאף אחד אף פעם לא עשה. אנחנו משבחים את הילדים כשהם מקבלים ציונים גבוהים או כשהם מנצחים בתחרות. אנחנו בוחנים את ההצלחה שלנו דרך רכישת תארים וקידום בעבודה. ואנחנו מותחים ביקורת על אלה שנופלים, נכשלים, או שמזלם רע.

אנחנו פוגשים את כל האנשים האלה בפרשת השבוע נשא – אנחנו פוגשים את הסוטה שמובאת לדין לפני הכהן באופן משפיל, כדי לבחון אם היא בגדה בבעלה. אנחנו פוגשים את הנזיר שמבדיל את עצמו מהחברה ומטיל על עצמו מגבלות מסוימות כדי להתקרב אל ה'. אנחנו לומדים על משפחות הלויים השונות שכל אחת אחראית על נטל אחר של המשכן. יש נשיאי השבטים שמביאים את התרומות מכל שבט ושבט אל המשכן. הרבה אנשים – כמה מהם טובים וכמה מהם לא טובים. וכל אחד מקבל את אותה הברכה שגם מוצגת בפרשה הזאת: (במדבר ו: כד-כו)

יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

רבי ומורי לוויס ברת אומר, "...הענווה (של הדמויות בפרשה) מקבל אישור במסר של ברכת הכהנים, ברכה קצרה שבמעט שבה מחזיקה את הריבוי של כל מה שבני אנוש שואפים אליו בחיים." מיקום ברכת הכהנים בין כל הסיפורים האלה של טיפוסים שונים מעיד ש"המשמעות הרב-עוצמתית ביותר של סמיכות (האנשים לברכה) היא ש(האנשים האלה) הם השכנים שלנו: אלה עם סודות שאף אחד לא יגלה, אלה עם צורך עז לביטוי דתי עמוק, ואלה שפשוט רוצים את מה שרובנו רוצים – ברכת החיים."

היופי של המסר של ברכת הכהנים הוא גם בפשטנות שלו. הברכה השנייה במיוחד מדגימה את הרעיון הזה. "יאר ה' פניו אליך ויחנך." הרב יונתן סאקס מציין שבקדיש דרבנן, התפילה שנאמרת אחרי שלומדים טקסט רבני, מתפללים עבור המנהיגים הרוחניים שיהיה להם 'חן וחסד ורחמים'....(כאן ובברכת הכהנים), כוח השכל הוא משני לתכונות האישיות של רגישות ונועם. חן הוא התכונה שמאפשר לנו לראות את הטוב ביותר באנשים אחרים ולבקש את הטוב ביותר עבור אחרים. חן הוא שילוב של עדינות ונדיבות."

ברכות מבטאות את התקוות הבסיסיות שלנו. לדוגמה , כתוב בתלמוד (ברכות יז:א), " כי הוו מפטרי (יוצאים) רבנן מבי ר' אמי ואמרי לה מבי ר' חנינא אמרי ליה: הכי עולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי העולם הבא, ותיקוותך לדור דורים. לבך יהגה תבונה, פיך ידבר חכמות, ולשונך ירחיש רננות. עפעפיך יישירו נגדך, עיניך יאירו במאור תורה, ופניך יזהירו כזוהר הרקיע, שפתותיך יביעו דעת, וכליותיך תעלוזנה מישרים, ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין."

ברכות הן אוניברסליות. ברכות הן מה שיש לנו להציע אחד לשנייה. הן לא מלמדות על הישגים או על שכל. ברכות הן על איך אנחנו יכולים לפתוח את לבנו לעולם ולאחרים.